♡ סיפור הלידה של טאו
אחרי ימים קשים של אובך כבד, השמיים מתבהרים וראש השנה בפתח.
שבוע 40.4 ~ יום שבת, 12 בספטמבר 2015, 10:30 בבוקר.
נשארתי בבית לבדי לנוח, אחרי ביקור קצר בשירותים אני מגלה ש"השתן לא מפסיק" וממשיך טפטוף קל וממושך...לוקח לי שניה וחצי להבין שמדובר בירידת מים. הטפטוף המשיך במשך כדקותיים אבל הנפח היה קטן יחסית. אני נכנסת לעמוד באמבטיה ומתקשרת לענת המיילדת שלי ששמחה לשמוע שמשהו מתחיל לזוז...היא אומרת שכל עוד שאין צירים צריך לחכות וזה עשוי לקחת עד 18 שעות.
בינתיים הטפטוף הפסיק ואני מתחילה להרגיש מעט בחילה וחולשה. נשכבתי לנוח ואחרי כרבע שעה נדמה לי שאני מרגישה ציר בבטן. בתוך כמה דקות מגיע ציר נוסף ועוד אחד...אני מתחילה להתרוצץ בטירוף בכל הבית בין הצירים (שבינתיים נסבלים יחסית), מכינה את החדר; מעמידה את הבריכה, מזרנים וכדורים על הרצפה, שמנים אתריים, נרות ומוסיקה מרגיעה…בינתיים שי וטארה חוזרים הביתה. אני מתחילה לשים לב לכך שהצירים מתגברים ומגיעים מהגב התחתון לכיוון הבטן (צירי לידה). אני מנסה לתזמן כשטארה חופרת ברקע ונדמה לי שמגיע ציר כל 7-8 דקות. אני שולחת הודעה לחברים מבקשת מהם לאסוף אליהם את טארה ומתקשרת למיילדת לבשר לה שאני כנראה מתחילה להתקדם...היא שואלת אותי אם אני רוצה שהיא תצא אלי, אני עונה לה שאיני בטוחה והיא אומרת שהיא כבר מתארגנת ויוצאת (נסיעה של 20 דקות בערך).
השעה 11:30, מגיעים לאסוף את טארה, 11:45 מגיעה ענת המיילדת, אני אומרת לה שאני מרגישה לחץ חזק ברצפת האגן. היא חוששת לרגע שאני בלידה מתקדמת ומיד בודקת לי פתיחה. הרוחות נרגעות כשהיא מגלה שאני בפתיחה 3. היא מרוצה מהפעימות של העובר ואומרת שהראש מאד מאד נמוך ושהתנאים נהדרים. אני נשענת על כדור פזיו גדול בעמידת שש והוא מאד מקל עלי בזמן הצירים. ענת מתחילה לעסות לי את איזור הסאקרום בזמן הצירים עם תערובת שמנים אתריים שהיא רוקחת בעצמה והניחוח הנהדר מתפשט בחלל החדר, משתלב היטב עם שמן הסנדלווד הנפלא שהבאתי מהודו.
בסביבות 12 חלה ירידת מים מלאה. בו זמנית הצירים מתחילים בהדרגה להתגבר ונעשים תכופים יותר, שי ממלא את הבריכה וזה לוקח המון זמן. אני שואלת מתי אוכל להכנס כבר למים?...אחרי דקות ארוכות הבריכה מלאה מספיק ואני נכנסת פנימה בשמחה, המים חמימים ונעימים ואני נהנית מהתחושה של הגוף במים. בזמן ציר אני רוכנת עם הזרועות מעל שולי הבריכה ומשתדלת להרפות את הגוף ולנשוף בקול נמוך ועמוק. בין הצירים אני מגוונת עם תנוחות יוגה שונות ומשתדלת לנשום ולנוח. אחרי כמה דקות במים מגיעה רוני הדולה ומיד מתיישבת ומצטרפת לענת לעיסוי איזור הסאקרום בזמן הצירים. אני נהנית מההקלה של העיסוי ב-4 ידיים...בשלב מסויים רוני הדולה מתחילה לעסות לי את איזור הכתפיים והשכמות ואני מבקשת בעדינות שיתמקדו רק בסאקרום. הרגשתי שזה מאד מקל עלי ושאיני זקוקה למגע באיזור אחר. בצירים חזקים יותר ביקשתי שהעיסוי יהיה חזק יותר ובתנועות מעגליות מסביב למפרק ה-SI.
לאחר כ40-50 דקות של שהיה במים עם צירים בינוניים עד חזקים, ענת מציעה לי לצאת קצת מהמים ולעשות סיבוב בבית. אני נענית ומרגישה הקלה ביציאה מן המים. הרגשתי שמיציתי את המים לעת עתה והיה לי גם מאד חם בפנים. לאחר סיבוב קצר בבית, הגיע ציר וענת הציעה לי לשכב קצת על הצד בתנוחה אסימטרית. אמרה שאוכל לנוח מעט ולאגור כוחות בתנוחה כזאת. נעניתי ואפילו היה נדמה לי שנרדמתי לכמה דקות בין הצירים...הייתי קצת מותשת מהמים ומהצירים בבריכה. לאחר כשניים שלושה צירים כואבים הרגשתי צורך שוב לשנות תנוחה ונשענתי על הכדור כאשר לאורך כל הזמן אני מקבלת בזמן הצירים עיסוי חזק באיזור הסאקרום עם המון שמן מרגיע. החלפתי מנח כמה פעמים משכיבה אסימטרית על הצד לעמידת שש נתמכת עם הכדור. ענת בשלב מסויים הציעה לי לשבת על כסא הולנדי. הכסא לא היה לי נוח והמשכתי שוב עם הכדור.
כעבור כשעה אני מתחילה לחוש יותר לחץ ברצפת האגן והצירים מורגשים היטב באיזור. אני מבינה שהלידה ממש מתקדמת ובהמלצתה של ענת עוברת לחצי עמידת שש חצי כריעה. התנוחה לא הכי נוחה לי לאורך זמן ואני מחליפה לסירוגין בינה לבין עמידת שש בזמן צירי הלחץ. אני נושפת ונוהמת בנשיפות ארוכות ובשלב מסויים ענת אומרת שהיא מרגישה את הראש ממש בפתח הנרתיק ומנחה אותי ללחוץ בעדינות בזמן הציר. אחרי כמה לחיצות וכאב עז הראש בחוץ. ענת מעודדת ואומרת שעוד רגע זה נגמר ויש לנו תינוק. הרגליים שלי רועדות ממאמץ עצום ושהיה ממושכת בתנוחה "הנכונה". אני לוחצת ונוהמת בשארית כוחותי והכתפיים מחליקות החוצה, שניה אחר כך "בלופ" וכל יתר הגוף המושלם מחליק החוצה. טאו נולד בשעה 15:01 לאחר כ-3 שעות של לידה אקטיבית. 3.360 גרם של מתיקות.
אני קצת בהלם מכך שזהו זה וזה קרה. ענת עוטפת מיד את התינוקי שבכה לרגע קט ונרגע. היא אומרת שהוא מושלם ושתיהן מתמוגגות ומאושרות מהתהליך ומהתוצרת. הדולה מסדרת לי מקום נקי ונינוח על מזרן היוגה עליו ילדתי לפני רגע ומסייעת לי לשכב. כעבור רגע מניחים עלי את גור האדם הזעיר והמקסים ואני עדיין המומה חוזרת שוב ושוב שאני לא מאמינה שזה יצא מהגוף שלי ושזה כבר נגמר כל כך מהר...אני שוכבת שם באופוריה מוחלטת. טאו מיד מתחבר אל הפטמה שלי ומתחיל לינוק. לאחר כמה דקות ענת מרימה לי מעט את האגן ומנחה אותי ללחוץ בעדינות והיא שולפת את השליה שיצאה בשלמותה.
אני שוכבת כך במשך כשעתיים לאחר הלידה, בחדר השינה שלי, בשקט, תינוקי מונח על החזה, רגוע. מוסיקה מלטפת ברקע, האורות מעומעמים. אבא יושב לצידנו, לאחר שתמך בתהליך בעדינות מהצד.
כעבור כשעתיים רוני הדולה מסייעת לי לקום להתרחץ וענת מלבישה את תינוקי. אחרי המקלחת אני מרגישה מאד טוב (פיזית ונפשית) ושוב מתקשה להאמין שלפני שעות בודדות התקיימה כאן לידה. אני חוזרת למיטה שלי וטאו חוזר אלי ונשאר צמוד צמוד למשך שעות ארוכות של אושר.
רוני מארגנת את החדר שנותר נקי ומסודר יחסית, ענת רושמת מסמכים בנוגע ללידה, מוסרת לנו אותם ומנחה אותנו לגבי התהליכים הבירוקרטיים שצריך להשלים, ויטמין קיי וביקור רופא.
אושר גדול ממלא את ליבי כאשר אני חושבת על מתנת הלידה שהענקנו לטאו. להגיח לעולם כך בסביבה הכי טבעית ותומכת. בבית ♡
אחרי ימים קשים של אובך כבד, השמיים מתבהרים וראש השנה בפתח.
שבוע 40.4 ~ יום שבת, 12 בספטמבר 2015, 10:30 בבוקר.
נשארתי בבית לבדי לנוח, אחרי ביקור קצר בשירותים אני מגלה ש"השתן לא מפסיק" וממשיך טפטוף קל וממושך...לוקח לי שניה וחצי להבין שמדובר בירידת מים. הטפטוף המשיך במשך כדקותיים אבל הנפח היה קטן יחסית. אני נכנסת לעמוד באמבטיה ומתקשרת לענת המיילדת שלי ששמחה לשמוע שמשהו מתחיל לזוז...היא אומרת שכל עוד שאין צירים צריך לחכות וזה עשוי לקחת עד 18 שעות.
בינתיים הטפטוף הפסיק ואני מתחילה להרגיש מעט בחילה וחולשה. נשכבתי לנוח ואחרי כרבע שעה נדמה לי שאני מרגישה ציר בבטן. בתוך כמה דקות מגיע ציר נוסף ועוד אחד...אני מתחילה להתרוצץ בטירוף בכל הבית בין הצירים (שבינתיים נסבלים יחסית), מכינה את החדר; מעמידה את הבריכה, מזרנים וכדורים על הרצפה, שמנים אתריים, נרות ומוסיקה מרגיעה…בינתיים שי וטארה חוזרים הביתה. אני מתחילה לשים לב לכך שהצירים מתגברים ומגיעים מהגב התחתון לכיוון הבטן (צירי לידה). אני מנסה לתזמן כשטארה חופרת ברקע ונדמה לי שמגיע ציר כל 7-8 דקות. אני שולחת הודעה לחברים מבקשת מהם לאסוף אליהם את טארה ומתקשרת למיילדת לבשר לה שאני כנראה מתחילה להתקדם...היא שואלת אותי אם אני רוצה שהיא תצא אלי, אני עונה לה שאיני בטוחה והיא אומרת שהיא כבר מתארגנת ויוצאת (נסיעה של 20 דקות בערך).
השעה 11:30, מגיעים לאסוף את טארה, 11:45 מגיעה ענת המיילדת, אני אומרת לה שאני מרגישה לחץ חזק ברצפת האגן. היא חוששת לרגע שאני בלידה מתקדמת ומיד בודקת לי פתיחה. הרוחות נרגעות כשהיא מגלה שאני בפתיחה 3. היא מרוצה מהפעימות של העובר ואומרת שהראש מאד מאד נמוך ושהתנאים נהדרים. אני נשענת על כדור פזיו גדול בעמידת שש והוא מאד מקל עלי בזמן הצירים. ענת מתחילה לעסות לי את איזור הסאקרום בזמן הצירים עם תערובת שמנים אתריים שהיא רוקחת בעצמה והניחוח הנהדר מתפשט בחלל החדר, משתלב היטב עם שמן הסנדלווד הנפלא שהבאתי מהודו.
בסביבות 12 חלה ירידת מים מלאה. בו זמנית הצירים מתחילים בהדרגה להתגבר ונעשים תכופים יותר, שי ממלא את הבריכה וזה לוקח המון זמן. אני שואלת מתי אוכל להכנס כבר למים?...אחרי דקות ארוכות הבריכה מלאה מספיק ואני נכנסת פנימה בשמחה, המים חמימים ונעימים ואני נהנית מהתחושה של הגוף במים. בזמן ציר אני רוכנת עם הזרועות מעל שולי הבריכה ומשתדלת להרפות את הגוף ולנשוף בקול נמוך ועמוק. בין הצירים אני מגוונת עם תנוחות יוגה שונות ומשתדלת לנשום ולנוח. אחרי כמה דקות במים מגיעה רוני הדולה ומיד מתיישבת ומצטרפת לענת לעיסוי איזור הסאקרום בזמן הצירים. אני נהנית מההקלה של העיסוי ב-4 ידיים...בשלב מסויים רוני הדולה מתחילה לעסות לי את איזור הכתפיים והשכמות ואני מבקשת בעדינות שיתמקדו רק בסאקרום. הרגשתי שזה מאד מקל עלי ושאיני זקוקה למגע באיזור אחר. בצירים חזקים יותר ביקשתי שהעיסוי יהיה חזק יותר ובתנועות מעגליות מסביב למפרק ה-SI.
לאחר כ40-50 דקות של שהיה במים עם צירים בינוניים עד חזקים, ענת מציעה לי לצאת קצת מהמים ולעשות סיבוב בבית. אני נענית ומרגישה הקלה ביציאה מן המים. הרגשתי שמיציתי את המים לעת עתה והיה לי גם מאד חם בפנים. לאחר סיבוב קצר בבית, הגיע ציר וענת הציעה לי לשכב קצת על הצד בתנוחה אסימטרית. אמרה שאוכל לנוח מעט ולאגור כוחות בתנוחה כזאת. נעניתי ואפילו היה נדמה לי שנרדמתי לכמה דקות בין הצירים...הייתי קצת מותשת מהמים ומהצירים בבריכה. לאחר כשניים שלושה צירים כואבים הרגשתי צורך שוב לשנות תנוחה ונשענתי על הכדור כאשר לאורך כל הזמן אני מקבלת בזמן הצירים עיסוי חזק באיזור הסאקרום עם המון שמן מרגיע. החלפתי מנח כמה פעמים משכיבה אסימטרית על הצד לעמידת שש נתמכת עם הכדור. ענת בשלב מסויים הציעה לי לשבת על כסא הולנדי. הכסא לא היה לי נוח והמשכתי שוב עם הכדור.
כעבור כשעה אני מתחילה לחוש יותר לחץ ברצפת האגן והצירים מורגשים היטב באיזור. אני מבינה שהלידה ממש מתקדמת ובהמלצתה של ענת עוברת לחצי עמידת שש חצי כריעה. התנוחה לא הכי נוחה לי לאורך זמן ואני מחליפה לסירוגין בינה לבין עמידת שש בזמן צירי הלחץ. אני נושפת ונוהמת בנשיפות ארוכות ובשלב מסויים ענת אומרת שהיא מרגישה את הראש ממש בפתח הנרתיק ומנחה אותי ללחוץ בעדינות בזמן הציר. אחרי כמה לחיצות וכאב עז הראש בחוץ. ענת מעודדת ואומרת שעוד רגע זה נגמר ויש לנו תינוק. הרגליים שלי רועדות ממאמץ עצום ושהיה ממושכת בתנוחה "הנכונה". אני לוחצת ונוהמת בשארית כוחותי והכתפיים מחליקות החוצה, שניה אחר כך "בלופ" וכל יתר הגוף המושלם מחליק החוצה. טאו נולד בשעה 15:01 לאחר כ-3 שעות של לידה אקטיבית. 3.360 גרם של מתיקות.
אני קצת בהלם מכך שזהו זה וזה קרה. ענת עוטפת מיד את התינוקי שבכה לרגע קט ונרגע. היא אומרת שהוא מושלם ושתיהן מתמוגגות ומאושרות מהתהליך ומהתוצרת. הדולה מסדרת לי מקום נקי ונינוח על מזרן היוגה עליו ילדתי לפני רגע ומסייעת לי לשכב. כעבור רגע מניחים עלי את גור האדם הזעיר והמקסים ואני עדיין המומה חוזרת שוב ושוב שאני לא מאמינה שזה יצא מהגוף שלי ושזה כבר נגמר כל כך מהר...אני שוכבת שם באופוריה מוחלטת. טאו מיד מתחבר אל הפטמה שלי ומתחיל לינוק. לאחר כמה דקות ענת מרימה לי מעט את האגן ומנחה אותי ללחוץ בעדינות והיא שולפת את השליה שיצאה בשלמותה.
אני שוכבת כך במשך כשעתיים לאחר הלידה, בחדר השינה שלי, בשקט, תינוקי מונח על החזה, רגוע. מוסיקה מלטפת ברקע, האורות מעומעמים. אבא יושב לצידנו, לאחר שתמך בתהליך בעדינות מהצד.
כעבור כשעתיים רוני הדולה מסייעת לי לקום להתרחץ וענת מלבישה את תינוקי. אחרי המקלחת אני מרגישה מאד טוב (פיזית ונפשית) ושוב מתקשה להאמין שלפני שעות בודדות התקיימה כאן לידה. אני חוזרת למיטה שלי וטאו חוזר אלי ונשאר צמוד צמוד למשך שעות ארוכות של אושר.
רוני מארגנת את החדר שנותר נקי ומסודר יחסית, ענת רושמת מסמכים בנוגע ללידה, מוסרת לנו אותם ומנחה אותנו לגבי התהליכים הבירוקרטיים שצריך להשלים, ויטמין קיי וביקור רופא.
אושר גדול ממלא את ליבי כאשר אני חושבת על מתנת הלידה שהענקנו לטאו. להגיח לעולם כך בסביבה הכי טבעית ותומכת. בבית ♡