אנטומיה של מפרק הברך
מאמר מאת דיוויד קייל
תרגום לעברית: מאיה גרוס
מאיה אירחה את דיוויד קייל לסדנה בחודש מאי 2009
מפגש העצמות באזור פיקת הברך הוא נושא לשיחות תכופות ונלהבות בקרב קהילת היוגיסטים. כפי הנראה כולם מכירים מישהו שפצע את המיניסקוס או חווה קריעת רצועה או משהו ב"סגנון”.
נתחיל בהתבוננות בתמונה הרחבה של פיקת הברך. בכדי להבין את הבעיה המובנית בברך אנו צריכים להתבונן בשימוש הנפוץ במפרק זה. לא ישיבה, הליכה! דמיינו את גופכם ללא ברכיים. פרנקנשטיין עולה בעיני רוחי מתנודד מצד לצד בצורה מכאנית. מנדנד רגל גדולה וכבדה האחת לפני השניה. עם סוג הליכה כזה לא נוכל לפסוע בקלות או ביעילות.
הברך היא מרכז הרגל, היא יושבת בין הקרסול והאגן. היא החיבור בין עצם ה tibia (עצם השוק) מלמטה ועצם ה femur (עצם הירך) מלמעלה. בצידה השני של הtibia נמצא מפרק הקרסול, בצידה השני של עצם הfemur נמצא מפרק הירך, במקום שבו הירך מתחברת לאגן. עצם השוק ועצם הירך הן שתי העצמות הארוכות בגוף. עובדה זו גורמת למעמסה כבדה על הברך.
כפי שניתן לראות כל מפרקי הגוף יכולים להיות מסוווגים כמנופים. כאשר למנוף ישנה זרוע ארוכה, יש לו פוטנציאל כח גדול יותר בעזרת אותו מנוף. זה דבר טוב מאחר והברך זקוקה להרבה מאד כח ומוטלת עליה הרבה עבודה בתנועה שלנו ובריצה שלנו. בו בזמן, עובדה זו גורמת למפרק לעמוד בעומס של אותן שתי עצמות ארוכות אשר פועלות אחת מול השניה. לכן על הברך להיות חזקה עלמנת לספוג את העוצמה של התנועה ובו בעת עליה להיות גמישה על מנת לאפשר את מרחב התנועה המתרחש מתחת במפרק הקרסול ומעל במפרק הירך.
שתי דרישות אלה נוגדות אחת לשניה מטבען.
מכיוון שהברך נמצאת בין שני המפרקים, היא יכולה לתאם את התנועה בין שני המפרקים. בזמן עמידה, שלושת המפרקים של הרגל הופכים להיות שרשרת פונקציונלית אשר בה תנועה במפרק אחד משפיעה על תנועת האחרים. הברך הספציפית לא יכולה לנוע כאשר כפות הרגליים על הרצפה ללא תנועה של מפרקי הקרסול והירך.
כפיפת הברכיים בזמן עמידה מבצעת כמה דברים. מכיוון שהאגן צריך לנוע מטה, הכיפוף של הברכיים מנמיך את מרכז הכובד של הגוף ולכן יכול להוביל את הגוף חזרה לאיזון במידת הצורך.
דבר זה שימושי במיוחד במעבר בין תנוחות. למרות שהתנוחה עצמה אולי תדרוש ברכיים ישרות, במעברים בין התנוחות עם ברך כפופה כמעה, ניתן לקבל תחושה חזקה של הגפיים התחתונות, שהן יסודות לתנוחות העמידה.
כיפוף הברכיים גם משנה את אורכם של הhamstrings אשר מתחברים אל עצמות הישיבה (ischial tuberosities) בתחתית האגן. בעקבות חיבורים אלה אל האגן, שרירי הhamstrings יכולים להשפיע על הטיית האגן קדימה ולאחור. כאשר הברכיים כפופות לאגן יש אפשרות ליטות קדימהיותר בחפשיות מה שעשוי ליצור הבדל עצום בכפיפות קדימה ובתנוחת הכלב פונה מטה.
הגמישות של שרירי ה hamstrings עשויה להשפיע על מפרק הסאקרום איליום (S.I) בגב התחתון וכן על היציבה הכללית של האדם.
מבנה אנטומי ופעולות
הברך בדרך כלל מוגדרת כמפרק צירי, מה שאומר שהיא פשוט נפתחת (extension- יישור הברך) ונסגרת (flexion – כיפוף הברך). בנוסף לכך הברך גם מסתובבת (rotation). פעולת הרוטציה מתרחשת בין תחתית עצם הירך (Distal) לחלקה העליון של עצם השוק (Proximal) כאשר הברך כפופה ב-10 מעלות או יותר. טכנית עצם השוק עצמה היא שמבצעת את הסיבוב כנגד עצם הירך, אשר עומדת במקום. זו פעולה מאד טבעית וחשובה שנחוצה בשביל הליכה, ריצה ומגוון רחב שלפעולות במפרק זה.
פעולה זו מתרחשת בשני כיוונים אפשריים, סיבוב פנימה (medial) של עצם השוק או סיבוב החוצה (lateral). אנו מוצאים שלאדם הממוצע יש היכולת לבצע סיבוב החוצה של עצם השוק עם ברך כפופה ל 40-45 מעלות בעזרת סיוע חיצוני, למשל בעזרת הידיים או מקור חיצוני אחר ובסביבות 30-35 מעלות של סיבוב פנימה בסיוע חיצוני.
לעיתים קרובות בזמן סיבובים של ברך כפופה מתרחשות פציעות וברוב המקרים זה קורה בעקבות הרוטציה פנימה (medial) כמובן שתתכן פציעה של מפרק הברך גם במהלך פעילות פשוטה אחרת. סקי למשל למרות שהוא לא בדיוק פעילות פשוטה הוא מקור מאד נפוץ לפציעות כגון מיניסקוס וקרעים ברצועות (ACL).
רצועות הברך
כמו בכל מפרק בגוף, הרצועות נמצאות על מנת לאפשר ולהגביל תנועה במפרק. הברך כמובן אינה שונה. ישנן ארבע רצועות עיקריות בתוך וסביב הברך אשר מאפשרות ומגבילות את תנועת המפרקים.
שתי הרצועות העיקריות של הברך נקראות רצועות עקיפות צידיות (co-lateral ligaments). רצועות אלה מחברות את עצם הירך אל עצם השוק. אחת מצידן המדיאלי של שתי העצמות (פנימי) ואחת מצידן הלטרלי (חיצוני) של שתי העצמות.
מטרתן של שתי רצועות אלה היא למנוע מעצם השוק להחליק לצדדים מתחת לקצוות של עצם הירך.
בנוסף שתי רצועות אלה מסייעות בשליטה על סיבוב מפרק הברך הכפופה ביחד עם הרצועות הצולבות עליהן נבדר מיד. במרבית הזמן רצועות אלה רפויות כאשר הברך כפופה אך כאשר הסיבוב מתרחש בברך הכפופה הן נמתחות מחדש על ידי תנועה זו. דבר זה עשוי לגרום לפציעה בתנוחות כגון לוטוס ורגל מאחורי הראש.
שתי הרצועות האחרות שנדבר עליהן הן הרצועות הצולבות (cruciate ligaments) המילה cruciate משמעה "צולבת". כאשר אנו מביטים על שתי רצועות אלה, כמעט מכל זוית, הן חוצות האחת את השניה. שתי רצועות אלה במקום לשכון מחוץ לברך עוברות בתוך המפרק עצמו ושומרות את עצם הירך והשוק קרובות זו לזו.
שמותיהן (anterior cruciate ligament (ACL) posterior cruciate ligament (PCL
אם תביטו בתרשים המצורף תראו שעל ה tibia ה-ACL מתחבר לצד האנטריורי של הtibia. וה PCL
מתחבר לצד הפוסטריורי של ה tibia, מכאן שמותיהן.
אלה שתי רצועות מאד חזקות אשר מאפשרות ומגבילות תנועה במפרק הברך. ה- ACL נמתחת יותר בזמן שתי פעולות עיקריות, הראשונה היא תנועה אנטריורית של הtibia תחת הfemur במילים אחרות היא שומרת את ה tibia מלהחליק קדימה מידי תחת ה femur. הפעולה החשובה השניה של רצועה זו היא למנוע יותר מידי רוטציה פנימה (medial) של הברך הכפופה. כאשר ה tibia מסתובבת פנימה רצועה זו נמתחת ככל שהיא מתארכת. זו הסיבה שבעטיה סיבוב קיצוני פנימה (medial rotation) עשוי לגרום לקרעים ב-ACL.
ה PCL היא בפשטות היפוך מוחלט של ה ACL. מטרתה העיקרית היא להגביל את הtibia מלהחליק אחורה תחת ה femur. בברך ישרה היא כמעט שאינה מאפשרת מקום לתנועה של ה tibia והיא הכח העיקרי שמחזיק ביחד ברכיים בפשיטת יתר (hyper-extended knees). בהבנה הפשוטה ביותר ניתן לומר שהPCL היא מגבילה של רוטציה לטראלית אבל נראה שהיא משחקת תפקיד משני בזה. נדיר יותר להפצע ברצועה זו למרות שזה בהחלט קורה.
לקריאת המאמר המקורי וחלק שני של המאמר הקישו כאן
מאמר מאת דיוויד קייל
תרגום לעברית: מאיה גרוס
מאיה אירחה את דיוויד קייל לסדנה בחודש מאי 2009
מפגש העצמות באזור פיקת הברך הוא נושא לשיחות תכופות ונלהבות בקרב קהילת היוגיסטים. כפי הנראה כולם מכירים מישהו שפצע את המיניסקוס או חווה קריעת רצועה או משהו ב"סגנון”.
נתחיל בהתבוננות בתמונה הרחבה של פיקת הברך. בכדי להבין את הבעיה המובנית בברך אנו צריכים להתבונן בשימוש הנפוץ במפרק זה. לא ישיבה, הליכה! דמיינו את גופכם ללא ברכיים. פרנקנשטיין עולה בעיני רוחי מתנודד מצד לצד בצורה מכאנית. מנדנד רגל גדולה וכבדה האחת לפני השניה. עם סוג הליכה כזה לא נוכל לפסוע בקלות או ביעילות.
הברך היא מרכז הרגל, היא יושבת בין הקרסול והאגן. היא החיבור בין עצם ה tibia (עצם השוק) מלמטה ועצם ה femur (עצם הירך) מלמעלה. בצידה השני של הtibia נמצא מפרק הקרסול, בצידה השני של עצם הfemur נמצא מפרק הירך, במקום שבו הירך מתחברת לאגן. עצם השוק ועצם הירך הן שתי העצמות הארוכות בגוף. עובדה זו גורמת למעמסה כבדה על הברך.
כפי שניתן לראות כל מפרקי הגוף יכולים להיות מסוווגים כמנופים. כאשר למנוף ישנה זרוע ארוכה, יש לו פוטנציאל כח גדול יותר בעזרת אותו מנוף. זה דבר טוב מאחר והברך זקוקה להרבה מאד כח ומוטלת עליה הרבה עבודה בתנועה שלנו ובריצה שלנו. בו בזמן, עובדה זו גורמת למפרק לעמוד בעומס של אותן שתי עצמות ארוכות אשר פועלות אחת מול השניה. לכן על הברך להיות חזקה עלמנת לספוג את העוצמה של התנועה ובו בעת עליה להיות גמישה על מנת לאפשר את מרחב התנועה המתרחש מתחת במפרק הקרסול ומעל במפרק הירך.
שתי דרישות אלה נוגדות אחת לשניה מטבען.
מכיוון שהברך נמצאת בין שני המפרקים, היא יכולה לתאם את התנועה בין שני המפרקים. בזמן עמידה, שלושת המפרקים של הרגל הופכים להיות שרשרת פונקציונלית אשר בה תנועה במפרק אחד משפיעה על תנועת האחרים. הברך הספציפית לא יכולה לנוע כאשר כפות הרגליים על הרצפה ללא תנועה של מפרקי הקרסול והירך.
כפיפת הברכיים בזמן עמידה מבצעת כמה דברים. מכיוון שהאגן צריך לנוע מטה, הכיפוף של הברכיים מנמיך את מרכז הכובד של הגוף ולכן יכול להוביל את הגוף חזרה לאיזון במידת הצורך.
דבר זה שימושי במיוחד במעבר בין תנוחות. למרות שהתנוחה עצמה אולי תדרוש ברכיים ישרות, במעברים בין התנוחות עם ברך כפופה כמעה, ניתן לקבל תחושה חזקה של הגפיים התחתונות, שהן יסודות לתנוחות העמידה.
כיפוף הברכיים גם משנה את אורכם של הhamstrings אשר מתחברים אל עצמות הישיבה (ischial tuberosities) בתחתית האגן. בעקבות חיבורים אלה אל האגן, שרירי הhamstrings יכולים להשפיע על הטיית האגן קדימה ולאחור. כאשר הברכיים כפופות לאגן יש אפשרות ליטות קדימהיותר בחפשיות מה שעשוי ליצור הבדל עצום בכפיפות קדימה ובתנוחת הכלב פונה מטה.
הגמישות של שרירי ה hamstrings עשויה להשפיע על מפרק הסאקרום איליום (S.I) בגב התחתון וכן על היציבה הכללית של האדם.
מבנה אנטומי ופעולות
הברך בדרך כלל מוגדרת כמפרק צירי, מה שאומר שהיא פשוט נפתחת (extension- יישור הברך) ונסגרת (flexion – כיפוף הברך). בנוסף לכך הברך גם מסתובבת (rotation). פעולת הרוטציה מתרחשת בין תחתית עצם הירך (Distal) לחלקה העליון של עצם השוק (Proximal) כאשר הברך כפופה ב-10 מעלות או יותר. טכנית עצם השוק עצמה היא שמבצעת את הסיבוב כנגד עצם הירך, אשר עומדת במקום. זו פעולה מאד טבעית וחשובה שנחוצה בשביל הליכה, ריצה ומגוון רחב שלפעולות במפרק זה.
פעולה זו מתרחשת בשני כיוונים אפשריים, סיבוב פנימה (medial) של עצם השוק או סיבוב החוצה (lateral). אנו מוצאים שלאדם הממוצע יש היכולת לבצע סיבוב החוצה של עצם השוק עם ברך כפופה ל 40-45 מעלות בעזרת סיוע חיצוני, למשל בעזרת הידיים או מקור חיצוני אחר ובסביבות 30-35 מעלות של סיבוב פנימה בסיוע חיצוני.
לעיתים קרובות בזמן סיבובים של ברך כפופה מתרחשות פציעות וברוב המקרים זה קורה בעקבות הרוטציה פנימה (medial) כמובן שתתכן פציעה של מפרק הברך גם במהלך פעילות פשוטה אחרת. סקי למשל למרות שהוא לא בדיוק פעילות פשוטה הוא מקור מאד נפוץ לפציעות כגון מיניסקוס וקרעים ברצועות (ACL).
רצועות הברך
כמו בכל מפרק בגוף, הרצועות נמצאות על מנת לאפשר ולהגביל תנועה במפרק. הברך כמובן אינה שונה. ישנן ארבע רצועות עיקריות בתוך וסביב הברך אשר מאפשרות ומגבילות את תנועת המפרקים.
שתי הרצועות העיקריות של הברך נקראות רצועות עקיפות צידיות (co-lateral ligaments). רצועות אלה מחברות את עצם הירך אל עצם השוק. אחת מצידן המדיאלי של שתי העצמות (פנימי) ואחת מצידן הלטרלי (חיצוני) של שתי העצמות.
מטרתן של שתי רצועות אלה היא למנוע מעצם השוק להחליק לצדדים מתחת לקצוות של עצם הירך.
בנוסף שתי רצועות אלה מסייעות בשליטה על סיבוב מפרק הברך הכפופה ביחד עם הרצועות הצולבות עליהן נבדר מיד. במרבית הזמן רצועות אלה רפויות כאשר הברך כפופה אך כאשר הסיבוב מתרחש בברך הכפופה הן נמתחות מחדש על ידי תנועה זו. דבר זה עשוי לגרום לפציעה בתנוחות כגון לוטוס ורגל מאחורי הראש.
שתי הרצועות האחרות שנדבר עליהן הן הרצועות הצולבות (cruciate ligaments) המילה cruciate משמעה "צולבת". כאשר אנו מביטים על שתי רצועות אלה, כמעט מכל זוית, הן חוצות האחת את השניה. שתי רצועות אלה במקום לשכון מחוץ לברך עוברות בתוך המפרק עצמו ושומרות את עצם הירך והשוק קרובות זו לזו.
שמותיהן (anterior cruciate ligament (ACL) posterior cruciate ligament (PCL
אם תביטו בתרשים המצורף תראו שעל ה tibia ה-ACL מתחבר לצד האנטריורי של הtibia. וה PCL
מתחבר לצד הפוסטריורי של ה tibia, מכאן שמותיהן.
אלה שתי רצועות מאד חזקות אשר מאפשרות ומגבילות תנועה במפרק הברך. ה- ACL נמתחת יותר בזמן שתי פעולות עיקריות, הראשונה היא תנועה אנטריורית של הtibia תחת הfemur במילים אחרות היא שומרת את ה tibia מלהחליק קדימה מידי תחת ה femur. הפעולה החשובה השניה של רצועה זו היא למנוע יותר מידי רוטציה פנימה (medial) של הברך הכפופה. כאשר ה tibia מסתובבת פנימה רצועה זו נמתחת ככל שהיא מתארכת. זו הסיבה שבעטיה סיבוב קיצוני פנימה (medial rotation) עשוי לגרום לקרעים ב-ACL.
ה PCL היא בפשטות היפוך מוחלט של ה ACL. מטרתה העיקרית היא להגביל את הtibia מלהחליק אחורה תחת ה femur. בברך ישרה היא כמעט שאינה מאפשרת מקום לתנועה של ה tibia והיא הכח העיקרי שמחזיק ביחד ברכיים בפשיטת יתר (hyper-extended knees). בהבנה הפשוטה ביותר ניתן לומר שהPCL היא מגבילה של רוטציה לטראלית אבל נראה שהיא משחקת תפקיד משני בזה. נדיר יותר להפצע ברצועה זו למרות שזה בהחלט קורה.
לקריאת המאמר המקורי וחלק שני של המאמר הקישו כאן